Daf 51b
לְעוֹלָם כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְהָכִי קָאָמַר: אֶת אָבִיהָ – בִּרְשׁוּת אָבִיהָ, בִּשְׂרֵיפָה; וְאֶת חָמִיהָ – מֵחָמִיהָ, בִּסְקִילָה; וְכָל אָדָם – בְּחֶנֶק.
Rachi (non traduit)
לעולם רבי ישמעאל. דאמר ארוסה יצתה ולא נשואה והכי קאמר ר' אליעזר את אביה ברשות אביה דהיינו ארוסה בשריפה:
ואת חמיה. דהיינו נשואה אם מחמיה זינתה בסקילה כבת ישראל ומכל אדם בחנק כישראל דנשואה לא יצתה מן הכלל:
אָמַר רָבָא: מַאי שְׁנָא? אוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי מַמָּשׁ, אוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי רְשׁוּת.
אֶלָּא אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְקָסָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נְשׂוּאָה כַּאֲרוּסָה. מָה אֲרוּסָה חַד דַּרְגָּא מַסְּקִינַן לַהּ, מִסְּקִילָה לִשְׂרֵיפָה, אַף נְשׂוּאָה חַד דַּרְגָּא מַסְּקִינַן לַהּ, מֵחֶנֶק לִסְקִילָה.
Rachi (non traduit)
לעולם כר''ש. דאמר שריפה חמורה הלכך על כרחיך ארוסה יצתה לשריפה ובנשואה קסבר רבי אליעזר הואיל ובישראל קלה מאד דבחנק דיי לך אם תחמיר על בת כהן לדונה בסקילה דסלקא חד דרגא דלר''ש כך סדרן שריפה סקילה חנק והרג ואת אביה ואת חמיה דקאמר רשות נינהו:
מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי חֲנִינָא: הָא אִידֵּי וְאִידֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּשְׂרֵיפָה קָאָמַר?
Rachi (non traduit)
הא אידי ואידי ר''ש בשריפה קאמר. ועל כרחיך לא מצית למימר ר' אליעזר בהא פליג עליה דמהיכא תיתי אי לית ליה בנין אב דר' ישמעאל על כרחיך כיון דשריפה חמורה וקרא בת כהן סתמא כתיב שתיהן במשמע ואי אית ליה בנין אב דבארוסה הכתוב מדבר נשואה על כרחיך לא יצתה מכלל נשואה בת ישראל ומי הוציאה לסקילה אם החמיר הכתוב בארוסה בת כהן מבת ישראל שכן היא חמורה תחמיר בנשואה שהיא קלה:
אֶלָּא אָמַר רָבִינָא: לְעוֹלָם כְּרַבָּנַן, וְאֵיפוֹךְ – אֶת אָבִיהָ בִּסְקִילָה, וְאֶת חָמִיהָ בִּשְׂרֵיפָה. וְהַאי דְּקָאָמַר ''אֶת אָבִיהָ'' – סִירְכָא בְּעָלְמָא נָקֵט.
Rachi (non traduit)
איפוך. אידי ואידי רשות והאי דקאמר את אביה ולא נקט לשון ארוסה ולשון נשואה סירכא נקט אמילתיה דתנא קמא סריך דאיירי בלישנא דקרא:
Tossefoth (non traduit)
סירכא נקט. פ''ה והא דקאמר את אביה ולא נקט לשון ארוסה ולשון נשואה סירכא נקט וקשה דבכל הספרים כתיב והא דקאמר את אביה בשריפה ויש לומר דנותן טעם במה טעה התנא ששנה את אביה בשריפה כיון שהיא בסקילה ומשני סירכא נקט סירכיה דקרא דכתיב את אביה היא מחללת באש תשרף ומיהו קשה דלא יהיב טעמא אלא אמאי נקט את אביה בשריפה אבל בכלתו לא יהיב טעמא וי''ל דהא דקתני את אביה בשריפה סירכא נקט משום דבעלמא בתו בשריפה וכלתו בסקילה:
אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ, אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּדִשְׁלַח רָבִין מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא לִמְשִׁיחָא?
Rachi (non traduit)
הלכתא למשיחא. הלכה זו כשיבאו ימות המשיח אצטריך לנו שישובו ד' מיתות בית דין למקומן:
Tossefoth (non traduit)
הלכתא למשיחא. בפרק ב''ש בזבחים (מה.) פריך נמי הכי והא דפסקינן הלכה כר' יוסי (במשנת) י' יוחסין (קדושין דף עב:) דעתידי' ממזרים ליטהר נ''מ בזה''ז שלא להתרחק ממשפחות שאינן ידועות דבממזר שאינו ידוע מיירי ובפ''ק דיומא (ד' יג. ושם) דפסקו כרבי יוסי ראשון חוזר לעבודתו נ''מ לנשיא או פרנס שנתמנה על הציבור ועבר מחמת האונס מיהו בס''פ התכלת (מנחות נב. ושם) קשה דפסק ר' יוחנן כאבא (שאול) בן דוסאי ונראה דרב יוסף פריך דוקא הכי הכא ובפ' ב''ש (זבחים ד' מה.) והר''ר חיים פירש דלא פריך אלא היכא דאיכא תרתי שהוא למשיחא וגם עושה איסורא כיון דליכא נפקותא אלא על ידי איסור אין לפסוק הלכה למשיחא ונ''ל דלא פריך אלא היכי דלא נ''מ אלא ליישב לישני דשמעתין כדמסיק אבל הנך יש נפקותא איסור והיתר אף על גב דהוי למשיחא:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, שְׁחִיטַת קֳדָשִׁים לָא לִיתְנֵי? הִלְכְתָא לִמְשִׁיחָא! אֶלָּא, דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. הָכָא נָמֵי, דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר.
הָכִי קָאָמְרִי: הִלְכְתָא לְמָה לִי? סוּגְיָא דִּשְׁמַעְתָּא הֲלָכָה קָאָמַר.
Rachi (non traduit)
הכי קאמינא הלכה למה לי סוגיא דשמעתא הלכה קאמר. בתמיה מי שייך למימר הלכה בכי האי מחלוקת שאין בין רבין לרבינא לא חיוב ולא פטור ולא חילוק מיתה דתרוייהו מפרשי נשואה בשריפה ארוסה בסקילה ובתיקון לשון הברייתא פליגי מר מתקן לה ללישנא דלא אצטריך לאפוכה ומר מפיך לה משום דוחקא דלישנא ומאי הלכה איכא למימר בסוגיא דשמעתא אחרי שאין אנו למידין ממנה כלום כשיבא המשיח ויחיה המתים נשאל את רבי אליעזר באיזה לשון אמרה:
מַאי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל? דְּתַנְיָא: ''וּבַת [אִישׁ] כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת'' – בְּנַעֲרָה וְהִיא אֲרוּסָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בְּנַעֲרָה וְהִיא אֲרוּסָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִילּוּ נְשׂוּאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת''. הַכֹּל הָיוּ בִּכְלַל ''הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת''. הוֹצִיא הַכָּתוּב בַּת יִשְׂרָאֵל בִּסְקִילָה וּבַת כֹּהֵן בִּשְׂרֵיפָה. מָה כְּשֶׁהוֹצִיא הַכָּתוּב אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל לִסְקִילָה – אֲרוּסָה וְלֹא נְשׂוּאָה, אַף כְּשֶׁהוֹצִיא הַכָּתוּב בַּת כֹּהֵן לִשְׂרֵיפָה – אֲרוּסָה וְלֹא נְשׂוּאָה.
Rachi (non traduit)
מות יומת הנואף והנואפת. כל מיתה סתם חנק:
הכל היו בכלל הנואף והנואפת. נשואות וארוסות כהנת וישראלית:
הוציא הכתוב. מכלל זה את ארוסה לסקילה כדכתיב (דברים כ''ב:
ט''ו) והוציאו את הנערה והוציאו כתוב אחר בת כהן לשריפה וכתב סתם ולמד סתם מן המפורש מה כשהוציא בישראל מכלל חנק ארוסה הוציא ולא נשואה אף כשהוציא כו':
זוֹמְמֶיהָ וּבוֹעֲלָהּ בִּכְלַל ''וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם וְגוֹ'''.
Rachi (non traduit)
זוממיה. בכלל מיתת בועלה שלא יצא מן הכלל דכתיב (ויקרא כא) היא ולא בועלה וזוממיה בכלל מיתת בועליהן דכתיב כאשר זמם לעשות לאחיו ולא לאחותו במקום שיש חילוק מיתה בעדותן כגון כאן שחייבו לה שריפה ולו סקילה כדינו נדונין ולא כדינה:
בּוֹעֲלָהּ – מַאי ''כַּאֲשֶׁר זָמַם'' אִיכָּא? אֶלָּא: זוֹמְמֶיהָ בִּכְלַל מִיתַת בּוֹעֲלָהּ.
מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו'', וְלֹא לַאֲחוֹתוֹ. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
Tossefoth (non traduit)
לאחיו ולא לאחותו. תימה ת''ל מדכתיב היא ולא בועלה היא ולא זוממיה וי''ל דאי מהיא לחודא לא הוה ממעטינן זוממים משום דבעינן כאשר זמם קמ''ל לאחיו ולא לאחותו ואי מהתם ה''א ה''מ היכא דמעידין נמי על הבועל:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַחַת אֲרוּסָה וְאַחַת נְשׂוּאָה יָצָאת לִשְׂרֵיפָה. יָכוֹל אֲפִילּוּ פְּנוּיָה? נֶאֱמַר כָּאן ''אָבִיהָ'', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ''אָבִיהָ''. מָה לְהַלָּן זְנוּת עִם זִיקַת הַבַּעַל, אַף כָּאן זְנוּת עִם זִיקַת הַבַּעַל.
Rachi (non traduit)
אחת ארוסה ואחת נשואה. דקרא סתמא כתיב:
אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִי, מָה לְהַלָּן נַעֲרָה וְהִיא אֲרוּסָה, אַף כָּאן נַעֲרָה וְהִיא אֲרוּסָה.
Rachi (non traduit)
אמר לו רבי ישמעאל. הואיל ודורש אתה גזירה שוה דרוש נמי הא דבארוסה משתעי:
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: יִשְׁמָעֵאל אָחִי, ''בַּת'' ''וּבַת'' אֲנִי דּוֹרֵשׁ.
Rachi (non traduit)
בת ובת. וי''ו יתירה לרבות הנשואה:
אָמַר לוֹ: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה דּוֹרֵשׁ ''בַּת'' ''וּבַת'' נוֹצִיא זוֹ לִשְׂרֵיפָה? אִם מַשְׁמַע לְהָבִיא אֶת הַנְּשׂוּאָה, הָבֵיא אֶת הַפְּנוּיָה; וְאִם מַשְׁמַע לְהוֹצִיא אֶת הַפְּנוּיָה, הוֹצֵיא אֶת הַנְּשׂוּאָה.
Rachi (non traduit)
נוציא זו בשריפה. ונחמיר עליה ממיתה המפורשת בה דהוי חנק דאם משמע גזירה שוה להביא את הנשואה הביא נמי את הפנויה ואם משמע להוציא פנויה הוציא וכו':
וְרַבִּי עֲקִיבָא, אַהֲנִי גְּזֵירָה שָׁוָה לְמַעוֹטֵי פְּנוּיָה, וְאַהֲנִי ''בַּת'' ''וּבַת'' לְרַבּוֹת אֶת הַנְּשׂוּאָה.
וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: מִדְּקָאָמַר לֵיהּ ''בַּת'' ''וּבַת'', שְׁמַע מִינַּהּ הֲדַר בֵּיהּ מִגְּזֵירָה שָׁוָה.
Rachi (non traduit)
ורבי ישמעאל. דפריך ליה אם משמע וכו' לא ידע דעתיה דרבי עקיבא והוה סבירא ליה מדמהדר ליה בת ובת אני דורש שמע מינה דרבי עקיבא הדר ביה מגזירה שוה והכי קאמר ישמעאל אחי אין אני דורש גזירה שוה זו דאתא בת ובת ואפקה והכי קאמר ליה אם כן למעוטי פנויה מנא לך:
Tossefoth (non traduit)
ורבי ישמעאל סבר מדקא''ל בת ובת כו'. וא''ת היכי ס''ד דהדר ביה דאם כן בת ובת למה ליה דהא לא אתא בת ובת אלא לאפוקי מג''ש וי''ל דלא תימא דוקא ארוסה מדינא דלעיל דמה כשהוציא בת ישראל לסקילה ארוסה ולא נשואה:
וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הַאי ''בַּת'' ''וּבַת'' מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנֵי אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל בַּר אָבִין: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בִּזְכָרִים בֵּין תְּמִימִים לְבַעֲלֵי מוּמִין, יָכוֹל נַחְלוֹק בִּבְנוֹתֵיהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''בַּת'' ''וּבַת''.
Rachi (non traduit)
בזכרים. בכהנים:
בין תמימים לבעלי מומין. לענין עבודה יכול אף בנות בעלי מומין יצאו מכלל קדושתן ויהיה דינם כבנות ישראל אם זנו:
וְרַבִּי עֲקִיבָא מִן ''הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ'' נָפְקָא.
Rachi (non traduit)
והיו קדש. לרבות אף בעלי מומין לקדושה:
וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אִי מֵהַהִיא הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי אִינְהוּ, אֲבָל בְּנוֹתֵיהֶן לָא. קָא מַשְׁמַע לַן.
Rachi (non traduit)
הני מילי. דנפקי שאף בעלי מומין בקדושתן מוהיו קדש:
אינהו. הכהנים עצמן נתרבו לקדושה שלא תאמר הואיל ופסולין לעבודה יהיו מותרין לטמא למתים:
וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל,
Rachi (non traduit)
ור' ישמעאל. דנפקא ליה במה מצינו ולא איצטריך ג''ש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source